טקס החתונה של
מור וגלית
י"ד בחשון
26.10.07
זימון הקהל
קובי מזמין את הקהל לחופה, בשירת שירה של רחל .
קובי:
בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ,
בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי.
הִשְׂתָּרְגוּ פֹּארוֹתֶיךָ
וְעָמְקוּ שָׁרָשֶׁיךָ בִּי.
וּמִשַּׁחַר עַד לַיְלָה
לֹא יִשְׁקֹט, לֹא יַרְגִּיעַ הַגָּן –
זֶה אַתָּה בּוֹ, אַתָּה בּוֹ
בְּאַלְפֵי צִפֳּרֶיךָ רָן.
זימון הורי הכלה
קובי מזמין את גבי וחמדה, , ההורים של גלית, אל החופה.
קובי מנחה אותם היכן לעמוד בחופה.
קובי: שתי משפחות באות תחת כנפי החופה , ומשפחה חדשה וגדולה נולדת...
יבואו חמדה וגבי, ההורים של גלית, אל החופה!
זימון הורי החתן
קובי מזמין את דבורה וגדי , ההורים של מור אל החופה.
קובי: דבורה וגדי ,ההורים של מור, מוזמנים עתה אל החופה!
כניסת החתן והכלה
קובי מזמין את הזוג אל החופה. גלית ומור פוסעים אל החופה . ברקע שיר כניסה שמנגן יאיר התקליטן. בהגיעם לחופה קובי מנחה אותם איך לעמוד.
קובי : גלית ומור מתחתנים! נקבלם בשמחה אל מתחת לחופה!
פתיחה
קובי עומד מתחת לחופה ופותח את הטקס.
קובי:
תחת עץ האהבה יושבים בצל האהבה
שניים ויש להם ציפור על הכתפיים
ומבטם צלול מאיר עיניים
ושיר על השפתיים
ויש להם חלום אבל בינתיים
הם אוחזים ידיים
שניים ,
עם הציפור עפים פורשים כנפיים
שניים,
ומחייכים להם כל השמיים...
תחת עץ האהבה...
מור וגלית מתחתנים! *
ערב טוב הורים , משפחה וחברים!
היום ,שישי בשבת , י"ד בחשון תשס"ח, התכנסנו כאן על הר הגלבוע,
לחגוג ברוח החופש,האמונה באדם, בחיים ובאהבה, את נישואי מור וגלית.
נברכם יחדיו ונאשר בשמחתנו, את ביתם המוקם לעינינו, במזל טוב!
*(על-פי תחת עץ האהבה, מאת מיכל סנונית, עיבד לטקס: קובי וינר)
ברכת הורים
קובי פונה אל ההורים.
קובי:
הורים יקרים, חמדה וגבי דבורה וגדי.
רגע מיוחד ומרגש.
מור וגלית מקימים משפחה, ונוטעים אותה כאן בעמק היפה,
השחון והפורה, היבש והנובע,
הפרוש לרגלינו.
קשר גרעיני חדש נוצר .
קשר אהבה שיש בו התייחדות, הגדרה חדשה של המשפחה והרחבת גבולותיה.
המשך והתחדשות .
נברככם הורינו , בימים רבים של שמחה וגאווה במשפחה החדשה !
מדרש משיא
קובי מגיש למור וגלית זר צמחי תבלין. מבקשם למולל מעט מעליהם ולהריחם. קובי מציע לקהל לקטוף עלה מצמחי התבלין למוללו ולהריחו. זר צמחי התבלין עובר בין כל באי החופה להריחם. קובי מקשר את ההרחה אל שיר השירים בפתח מדרש המשיא.
קובי:
"מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר?
... כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, ... נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים. ..."
מַה-דּוֹדֵךְ מִדּוֹד, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים?
...דּוֹדִי דָּגוּל מֵרְבָבָה. .. עֵינָיו, כְּיוֹנִים עַל-אֲפִיקֵי מָיִם. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם..שִׂפְתוֹתָיו, שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת...
(מתוך שיר השירים)
ככה כמו שאני הולך אלייך גלית, שבת יורדת על העמק, בו נולדתי.
עוד מעט תשקע השמש, ונוכל לראות במדרונות הגלעד, כל קפל קרקע, כל עץ כל בית. בריכות הדגים השלוות והגלבוע יתכסו אט-אט בצל.
ככה כמו שאני בא אלייך, גלית, להיות איתך לגוף אחד בנפש אחת.
מתבשם ביופייך ובאהבתך.
ככה כמו שאני, אני באה אליך מור, מארץ ים רחוקה אל עמק חם יפה וקשה, שאתה לי בו מנוח לכף רגלי, נווה לנפשי. מתבשמת ביופיך ובאהבתך.
שבת שלום ומזל טוב!
האירוסין
קובי מקדים
קובי:
בכוס מלאה יין
משמח לבב אנוש,
נחייה נא לרגע ,
את ההתרגשות ,
את ראשית ההתאהבות,
את שמחת ההיכרות
של מור וגלית.
קובי מגיש גביע היין למור.
קובי מברך
מור משקה את גלית כלתו.
קובי:
ברוכה כוס זו,
כוס מפגש שפתיים ליין,
מבע שפתיים בין איש לאישה
המקדשכם ומייחדכם
גלית ומור
זו לזה.
כל באי החופה לוגמים מהיין.
קידושין
קובי :
לקדש משמע
שביני לבינך מרחב מקודש רק לנו
שביני לבינך זמן מקודש רק לנו
מקום רק לנו, לך ולי
עולמות שנברא יחדיו.
קובי נותן למור את הטבעת של גלית . גלית מושיטה אצבע. מור מקדש את גלית במילים מקוריות שכתב ובסיומן מילות הקדשה.
מור :
לך האחת שלצידי, אשר מביאה אושר ושמחה לחיי ,
רגישה, אוהבת, דואגת וממלאה את ליבי.
תמיד אהיה לצידך, אוחז בידך,
בימי שמחה אהיה לך צחוק מתגלגל
ובימי עצב יד מלטפת ולב מנחם.
את לי האחת והיחידה,התגשמות משאלות ליבי.
איתך ארצה ללכת יד ביד בנתיב החיים
לאסוף זיכרונות יפים שימלאו את חיינו.
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, בְּטַבַּעַת זוּ, לאישה.
!קובי: מקודשת
קובי מוסר הטבעת של מור לגלית
מור מושיט אצבעו גלית אומרת מילים מקוריות שכתבה למור ואת מילות הקידושין, ולאחריהן עונדת הטבעת לאצבעו של מור.
גלית :
לאיש שלצידי אשר מביא שמחה ואושר לחיי,
רגיש אוהב, דואג וממלא את ליבי.
תמיד אהיה לצידך, אוחזת בידך,
בימי שמחה אהיה לך צחוק מתגלגל,
ובימי עצב - יד מלטפת ולב מנחם.
אתה הנפש האחת והיחידה, התגשמות משאלות ליבי.
איתך ארצה ללכת יד ביד בנתיב החיים
לאסוף זיכרונות יפים שימלאו את חיינו.
הֲרֵי אַתּה מְקֻדּשׁ לִי בְּטַבַּעַת זוּ לאיש.
קובי : מקודשת, מקודש , מקודשים!
נשיקה!!!!!!!!!!!!
קריאת הכתובה
קובי : כל יחס עמוק - שני צדדים לו "אני ואת" , "אתה ואני".
אך קודמת להסכם אמירת "הנני".
"כך אנוכי" . כזה אני. התקבליני?
"זו אני". כזו הנני , התאהבני?
זו ראשיתה של שיחה , וממנה עולה הסכם הלב.
לטקסט הכתובה ראה - רובריקת "כתובה" בתפריט
שבע הברכות
ברכה ראשונה
קובי:
"אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא, כל כך מלא, יופי."
(נתן זך)
ברוכה כוס זו ,
כוס שמחה, ברכה ושלום .
שיהיו האושר והחסד שרויים בביתכם
גלית ומור
ובבית משפחותיכם, וחבריכם,
לעולם.
קובי נותן לגלית את הגביע.
גלית שותה ואחר משקה את האיש שלה ,מור.
ברכות השנייה עד החמישית - ברכת המשפחות
אמא דבורה (של מור):
נישואין אינם רק איחוד של שני בני זוג,
גם המשפחות חוברות ויוצרות קשר חדש.
גלית, את מצטרפת למשפחת נויברט, ומביאה איתך מלא חופניים יצירתיות ורגישות לאסתטיקה ויופי.
נקבל אותך בשמחה ואהבה להיות אישה למור ובת נוספת במשפחתנו.
אמא חמדה (של גלית) :
מור, גם אתה מאמץ משפחה חדשה, משפחת טוכלר.
אנו חובקים אותך באהבה, הקיבוצניק איש האדמה,
שהשקט והסבלנות הם מקור עוצמתך,
להיות לנו חתן ובן בית.
בת דודה קרן:
מור וגלית,
זכרו שנישואין זה לא רק טבעת,
זה גם להיות לצידה למרות שהיא לפעמים מרגיזה ומשגעת,
וזה גם להיות לצידו ולאהוב,
כשלפעמים יש לו מצב רוח לא טוב.
אחות איריס:
לאחותי גלית ובן זוגה הנחמד,
משניים הפכתם לצמד אחד.
קשרתם קשרי אהבה ורעות,
לחיות ביחד אך לשמור על זהות.
נאחל שאהבה וכבוד ישררו ביניכם,
ומשפחה חדשה תצמח בביתכם.
אחות יפעת:
נ.ב.
והמלצה לגלית בשם "הנבלות",
כי למור דרושות לפעמים הקלות,
הבליגי נא על הזקן הצומח,
ולפעמים גם על הריח,
קיבלת אוצר, שמרי עליו,
כי מהיום אתם יחדיו.
מזל טוב ורוב אושר
משפחות טוכלר ונויברט
קובי מברך שתי הברכות המסורתיות האחרונות
קובי:
שמוח נשמח עם רֵעִים הָאֲהוּבִים. כְּשמחת אדם וחוה בְּגַן עֵדֶן. ברוכים המה המשמחים חָתָן וְכַלָּה:
יאירו עינינו שָׂשֹוֹן וְשִׂמְחָה. חָתָן וְכַלָּה. גִּילָה רִנָּה. דִּיצָה וְחֶדְוָה. אַהֲבָה וְאַחֲוָה. וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה נזכה עוד לשמוע, בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשֹוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה. קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ המקום משמח חתן עם הכלה.
שבירת כוס
קובי מניח את הכוס המיועדת לשבירה ליד רגלו של מור.
קובי מקדים . גלית מברכת ( בעקבות קובי). מור שובר את הכוס לאחר שגלית אומרת בפעם השלישית את המילה "נפשי"
קובי:
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי;
בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו.
מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים, הַסֹּבְבִים, בָּעִיר:
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רְאִיתֶם.
כִּמְעַט, שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם.
(שיר השירים פרק ג')
גלית:
עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי;
מור:
עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי;
מור שובר את הכוס!
תם הטקס.
שיר סיום החופה!
